Hebrew-English Guide to Soncino

26 ואז עבר לידי הצרפתים, שוב 1509 עבר המבצר לידי הוונציאנים עד 1499 בשנת , קארלו 1536 , עבר להגמוניה הספרדית. בשנת 1535 למשפחת ספורצה, ובשנת החמישי מספרד העלה את סוֹנְצִ'ינוֹ לדרגת מרקיזות, והעביר אותו למשפחת סְטַמְפָּה, שהפכה אותו בהדרגה למעו ֹנה. ציירים ידועים כמו ברנרדינו ואוּרִיאֶלֶה גָּתִי קישטו בהתאמה את החדרים 16 - במאה ה העליונים, שהתקבלו מסגירת מעברים, ואת אלה שבקומת הקרקע. למרבה הצער הקישוט נעלם כמעט לחלוטין ונשארו רק שרידים מעטים. מסימיליאנו צ'זארה 1876 המבצר לאט לאט ננטש, עד שהפך למחסן עצים. בשנת סְטַמְפָּה, המרקיז האחרון של סוֹנְצִ'ינוֹ, הוריש בצוואתו את המתחם לעירייה לצורך , בהנחיית האדריכל לוּקָה בֵּלְטְרָמִי ממילאנו, החלו עבודות 1886 מורשת עדות. בשנת השיקום, שכללו הריסת מרפסות ומבנים אחרים שנשענו על החומות. גגות המגדלים שוחזרו ברובם ואילו הגשרים הוחלפו במבנים קבועים, למעט גשר אחד. העבודות עם שיקום הבאסטיון. 1895 הסתיימו בשנת המבצר ממוקם בכיכר, ומוקף חפיר. לאחר חציית גשר הגישה, נכנסים לבאסטיון, חצר קטנה עם שתי מדרגות המובילות לחלק העליון, המשמש את החיילים לשליטה בפאתי המבצר. בצד המערבי ניתן היה להוריד גשר אל זרוע מבוצרת היוצאת מהחפיר, כדי לאפשר יציאה ישירה אל הכפר. גישה למבצר אופשרה ע"י שני גשרים, אחד להולכי רגל והשני לסוסים ועגלות. , כניסות לאיזור התת 1900 במרכז החצר ישנה באר שנבנתה מחדש באמצע שנת קרקעי, המוזיאון הארכיאולוגי האזרחי "אקוואריה", ובמגדל הצפון-מזרחי, אוסף המוזיאונים המוקדש לאיחוד איטליה, ולמלחמת העולם הראשונה והשניה. המבצר